זִיף

יִזַף, זִיף,(זוּף) ch. sam(יזףto borrow) 1) to borrow. Targ. O. Deut. 15:6; ib. 28:12 תְזִיף (some ed. תְזוּף); Y. ib. למֵיזוֹף.Part. יָזֵיף. Targ. 2 Kings 4:1 (ed. Lag. מוֹזִיף Af.).B. Mets.64a כי יְזִיףוכ׳ if this man shall borrow money of thee. Kidd.20a ולא נֵיזִיףוכ׳ (some ed. נוֹזִיף, v. infra) rather than borrow on interest. Erub.65a הוה י׳ ופרע Ms. M. (v. Rabb. D. S. a. l.) borrowed and paid off (made up by night for neglect of study by day). Taan.12b לֵיזוֹף מרוכ׳ Ms. M. (ed. לוֹזִיף) borrow and pay back (postpone your fast for another day); a. fr. 2) to lend. Targ. Y. Deut. 15:2 דְּיִזּוֹף ב־Sabb.119a מאן דיזיף שבתאוכ׳ (Ms. M. לשב׳, Buxt. דיוֹזִיף) him who lends to the Sabbath (incurring an additional expense in honoring the Sabbath), the Sabbath will repay; Yalk. Gen. 16; Yalk. Is. 356. Af. אוֹזִיף 1) to borrow. Targ. Ps. 37:21.B. Bath.32b הדרת אוֹזַפְתִּינְהוּ מינאי (Rashb. הדר יזפתינהו, Ms. M. שקלתינהו) thou hast borrowed it again of me. B. Mets.63b האי מאן דאו׳וכ׳ (Ms. H. דיזיף) if one borrowed Kidd.20a; Taan.12b, v. supra.Lam. R. to I, 2 אוֹזְפִיתוּן, v. חוֹבָא.Lev. R. s. 3 beg. דיוֹזִיףוכ׳ some ed. he who borrows on interests. 2) to lend. Targ. O. Deut. 15:6. Ib. 8 אוֹזָפָא תּוֹזְפִינֵּיה (Y. מוּזְפָא תּוּז׳). Ib. 28:12; a. e.Targ. Prov. 19:17 נְיוֹזִיף Ms. (ed. נְזִיף).Bekh.8b גברא דאו׳ וטרף … דהדר מוֹזִיף he who once lent money and had to resort to seizing (v. טְרַף I), why does he lend again?; a. e.